יש שאלה שאנחנו שומעים בקליניקה כל סתיו מחדש. מישהי שנדבקת מכל צינון שעובר בבית או בעבודה, ושואלת מה אפשר לעשות כבר עכשיו. הורים שיודעים שמהרגע שהגן ובית הספר נפתחים, כל החורף מישהו בבית מצונן. אנשים קרים, שהידיים והרגליים שלהם לא מתחממות מנובמבר עד מרץ. ומי שמרגיש בבוקר את הדגדוג הקטן בגרון ויודע בדיוק לאן זה הולך.
לכולם אנחנו מראים את אותה צנצנת. צנצנת של שום, בצל, ג'ינג'ר ופלפל חריף בחומץ תפוחים ודבש. קוראים לה סיידר אש.
זה מתכון שאנחנו מלמדים להכין בבית כבר שנים. ריכזנו כאן מאיפה הוא הגיע, מה הרפואה הסינית רואה בו, מה יש בכל רכיב, ואת המתכון שלנו צעד אחר צעד.
סיידר אש, או בשמו באנגלית Fire Cider, הוא חליטה של ירקות שורש, תבלינים ופירות הדר בחומץ תפוחים, עם דבש. משרים את הכול בצנצנת סגורה במשך שלושה שבועות, מסננים, ומקבלים נוזל חריף, חמוץ ומתוק בבת אחת.
החומץ כאן הוא לא רק טעם. הוא הממס שמושך מהשום, מהג'ינג'ר ומהכורכום את מה שיש בהם, ובמקביל שומר על התכשיר לאורך זמן. הדבש מעגל את החריפות ומוסיף משלו.
השם נשמע מודרני, אבל הרעיון עתיק מאוד. היפוקרטס, אבי הרפואה המערבית, כתב כבר במאה החמישית לפני הספירה על אוקסימל, תערובת של חומץ ודבש. הוא תיאר אותה כ"מועילה מאוד" ואמר שהיא מקלה על הנשימה ועוזרת לפנות ליחה. השם עצמו מורכב משתי מילים ביוונית, חמוץ ודבש.
יש גם אגדה מימי המגפה השחורה באירופה, על ארבעה גנבים ששרדו בזכות חומץ ספוג בצמחים. אין לה מקור היסטורי ממשי, אבל היא מראה כמה עמוק היה הרעיון של צמחים בחומץ בתרופות העממיות.
גם במסורת שלנו יש לזה הד. התלמוד מספר שעזרא הסופר תיקן לאכול שום בערב שבת, ומונה את מעלותיו של השום. אחת מהן היא שהוא "מחמם את הגוף".
המתכון שאנחנו מכירים היום נולד בסוף שנות השבעים, במטבח של בית הספר לצמחי מרפא של הרבליסטית האמריקאית רוזמרי גלדסטאר בקליפורניה. היא לימדה אותו בשיעור על בריאות בחורף, כתרופה עממית פשוטה וזולה שכל אחד יכול להכין במטבח שלו. היא מעולם לא רשמה עליו זכויות. כשחברה מסחרית ניסתה לרשום את השם כסימן מסחרי, בית משפט בארצות הברית קבע ב-2019 ש"סיידר אש" הוא שם כללי ששייך לכולם.
אחד המחקרים המוכרים על שום נעשה באנגליה ופורסם ב-2001. 146 מתנדבים לקחו כל יום, לאורך החורף, במשך 12 שבועות מנובמבר עד פברואר, כמוסת שום או כמוסת דמה.
בקבוצת השום נרשמו 24 צינונים, ובקבוצת הדמה 65. ומי שבכל זאת הצטנן בקבוצת השום, הרגיש את התסמינים בממוצע יום וחצי, לעומת חמישה ימים בקבוצה השנייה. במילים פשוטות, מי שאכל שום כל יום לאורך החורף הצטנן פחות והתאושש מהר יותר.
המחקר נעשה על כמוסות שום ולא על סיידר אש, אבל הוא מסביר יפה למה השום הוא הלב של הצנצנת. לקריאת המחקר.
ברפואה הסינית רוב צינוני החורף מתחילים כ"רוח קור". הקור חודר מבחוץ, מהעורף ומהגב, והגוף מגיב בצמרמורת, באף סתום ובגרון שמתחיל לדגדג. בשלב הזה הכיוון הוא לחמם ולהניע, כדי לעזור לגוף להוציא את הקור החוצה לפני שהוא נכנס פנימה.
וכמעט כל מה שיש בצנצנת הוא בדיוק מהסוג הזה. הג'ינג'ר הטרי נחשב חריף ומחמם, ומשמש ברפואה הסינית מאות שנים לשלבים הראשונים של צינון. הלבן של הבצל הירוק, יחד עם ג'ינג'ר, הוא אחת התרופות העממיות הוותיקות בסין. מבשלים, שותים חם ונכנסים מתחת לשמיכה עד שמזיעים. גם השום, הבצל והפלפל החריף שייכים לאותה משפחה של טעמים חריפים ומחממים.
אנחנו מסבירים את זה דרך "הצ'י המגן", השכבה החיצונית של האנרגיה שלנו, זו ששומרת על הגוף מבחוץ. כשהיא חזקה, הגוף מתמודד טוב יותר עם השינויים של העונה. ולחומץ יש תפקיד משלו. ברפואה הסינית הוא נחשב מחמם ומניע, ועוזר לטעמים החריפים להגיע לאן שצריך.
אם תרצו להעמיק, כתבנו על התזונה ברפואה הסינית ועל תזונה עונתית.
כי סיידר אש צריך זמן. שלושה שבועות בצנצנת, בחושך ובסבלנות. מי שמכין עכשיו, באוקטובר, פותח את הצנצנת בדיוק כשהלילות מתקררים באמת והצינונים הראשונים מגיעים הביתה מהגן.
וכשהצנצנת מוכנה, היא נשמרת במקרר חודשים ארוכים. צנצנת אחת בסתיו מספיקה לכל המשפחה עד האביב.
אין צורך לקצוץ דק ואין צורך לשקול בדיוק. זו תרופה ביתית, וכל צנצנת יוצאת קצת אחרת. הנה הכמויות שלנו לצנצנת של ליטר.
הסוד הוא לא ברכיב מיוחד. הוא בזמן. צנצנת אחת, שלושה שבועות, וסבלנות.
| מתי | כמה | איך |
|---|---|---|
| לאורך החורף, למניעה | כף אחת ביום | כמו שהיא, או מעודנת במעט מים חמימים |
| כשמרגישים שצינון מתחיל | כף, 3 עד 4 פעמים ביום | מעודנת במים חמימים, לאורך כמה ימים |
| ילדים מגיל שנתיים | כפית אחת ביום | תמיד מהולה במים או במיץ |
אפשר גם להשתמש בו במטבח, כרוטב לסלט עם שמן זית או לתיבול מרק ותבשילים.
מה ההבדל בין סיידר אש לסיידר תפוחים? סיידר תפוחים הוא משקה של מיץ תפוחים, לפעמים מותסס. סיידר אש הוא תכשיר ביתי של ירקות שורש ותבלינים בחומץ תפוחים, ולוקחים ממנו כף ולא כוס.
אפשר להשתמש בו לפני שעברו שלושה שבועות? אפשר לטעום כבר אחרי שבועיים, אבל ככל שמחכים, הטעם עמוק יותר והחומץ ממצה יותר מהרכיבים. אנחנו ממליצים לחכות שלושה שבועות מלאים.
כמה זמן סיידר אש נשמר? אחרי הסינון, במקרר, חודשים ארוכים. החומץ והדבש שומרים עליו. אם הריח או הצבע משתנים באופן חריג, מוותרים.
מה עושים עם הירקות שנשארים אחרי הסינון? אפשר לקצוץ אותם דק ולהשתמש בהם בתבשילים, במרקים או ברטבים. הם חריפים וחמוצים, אז מכמות קטנה.
זה חריף מדי, מה עושים? מעדנים בכוס מים חמימים עם עוד כפית דבש. ובצנצנת הבאה שמים פלפל חריף אחד במקום שניים.
אפשר בלי דבש? כן. אפשר להשמיט אותו ולהוסיף דבש רק בכוס, כשלוקחים. ככה הצנצנת מתאימה גם למי שמגביל סוכר.
למה לא מכסה מתכת? החומץ אוכל את המתכת ועלול לפגוע גם בטעם. מכסה פלסטיק, או נייר אפייה בין המכסה לצנצנת, פותרים את זה.
אפשר להכין סיידר אש גם בקיץ? אפשר, אבל זה תכשיר של חורף. הוא מחמם, ובקיץ הגוף בדרך כלל לא צריך את זה. לכן אנחנו מכינים אותו בסתיו.
אנחנו מייעצים באופן אישי על הכנה לחורף, על צמחי מרפא ועל מה שהגוף שלכם צריך עכשיו. כתבו לנו בוואטסאפ או חייגו 02-996-0456, ונשמח לעזור.
שלכם, שאול ולילך 🌿
זוארץ רפואה מהטבע
התוכן בדף הזה הוא בגדר המלצה בלבד. הוא נועד להעשרה, להיכרות ולהקלה, ואינו מהווה אבחנה, טיפול או תחליף לייעוץ רפואי אישי. כל גוף הוא סיפור בפני עצמו, ולכן לפני שינוי משמעותי, ובמיוחד אם יש לכם רקע רפואי, היריון או טיפול תרופתי קבוע, כדאי להתייעץ עם הרופאה או הרופא שמלווים אתכם.
