בכל שנה, בשבועות שלפני החגים, חוזרת אלינו כאן בקליניקה אותה שאלה. איזה דבש כדאי לקנות, והאם באמת יש הבדל בין הצנצנות שעומדות על המדף.
דבש מלווה את האדם אלפי שנים. הוא מופיע בכתבי הרפואה של מצרים העתיקה, ביוון, באיורוודה וברפואה הסינית, ובכל התרבויות האלה השתמשו בו לא רק כמזון אלא גם כמשחה, כמרכיב בתרופות ובעיקר כמזון מחזק. הוא כנראה אחת התרופות העתיקות בעולם.
דבש הדבורים המיוצר מצוף פרחים הוא המוכר מכולם, אבל הכוורת נותנת לנו הרבה יותר מזה. מזון מלכות, פרופוליס, פולן, חלת דבש ושעווה, ולכל אחד מהם הרכב ואופי משלו.
גם אצלנו בקליניקה לרפואה סינית של זוארץ תוכלו למצוא מוצרי כוורת רבים, ללקיחה או לרקיחה. במאמר הזה נעבור על סוגי הדבש ומוצרי הכוורת, על השימושים המסורתיים שלהם, ועל שלושה מתכוני דבש שאנחנו מכינים כאן לעונת החורף.
הכוורת היא בית מרקחת טבעי שלם. לכל מוצר בה הרכב ואופי משלו.
חומר סמיך שמייצרות דבורים צעירות, ומשך ההאכלה בו הוא שקובע אם הזחל יתפתח למלכה או לדבורת עבודה. יש בו חומצות שומן ייחודיות שאינן מצויות במקורות מזון אחרים.
מסורתית הוא נחשב למזון של חיוניות וכוח, ונעשה בו שימוש בתקופות של תשישות ועומס, לחיזוק אחרי מחלה, לטיפוח העור, ובמסורות שונות גם סביב פוריות ואיזון כללי.
החומר הדביק שהדבורים מכינות משרף עצים, ושבו הן אוטמות ומחטאות את הכוורת מפני פולשים. יש המכנים אותו האנטיביוטיקה של הטבע, בזכות אותה תכונה מגינה בכוורת עצמה.
ברוקחות הטבעית הוא מרכיב ותיק ואהוב, ומשתמשים בו מסורתית בעונת החורף, בגרון, בחלל הפה ולחיזוק כללי, לצד צמחים נוספים של העונה.
האבקה שהדבורים אוספות מהפרחים ומביאות לכוורת. הפולן היבש עשיר מאוד בחלבון באחוזים, לצד ויטמינים, מינרלים וחומצות אמינו, והכמות שצורכים ממנו קטנה, ולכן הוא תוסף מזין ולא מקור חלבון.
מסורתית הוא נחשב לתוסף של מרץ ושל סיבולת, יש הנוטלים אותו למראה העור, ובמסורת העממית יש הנוהגים לקחת פולן מקומי לקראת עונת הפריחה.
מקבץ תאים משושים שבנו הדבורים, ובתוכם דבש שלא עבר פסטור ולא עיבוד. זו הצורה הכי בתולית של הדבש, עשירה באנזימים, בגרגרי פולן ובנוגדי חמצון שלא נפגעו בחימום. אוכלים אותה כמו שהיא, כולל השעווה שעוטפת את התאים. השעווה אינה מתעכלת, ויש הבולעים אותה ויש שפולטים אותה אחרי הלעיסה.
מסורתית נהגו ללעוס חלת דבש בעונת המעבר, וזו גם הדרך היפה ביותר להגיש דבש בשולחן החג.
דבש שמקורו בצוף שיח המאנוקה, ונחשב למבוקש שבדבשים. הוא עשיר במיוחד בתרכובת בשם MGO, שנחקרת בהרחבה בזכות פעילותה מול חיידקים, ויש בו מינרלים ונוגדי חמצון בכמות גדולה מבדבש רגיל.
ברפואה המסורתית נעשה בדבש שימוש נרחב על העור, לפצעים, לשריטות, לכוויות קלות ולעור מגורה, וגם היום משתמשים בבתי חולים בחבישות של דבש מאנוקה בדרגה רפואית. מסורתית הוא שימש גם בעונת המחלות, בכאבי גרון, באפטות ובאי נוחות במערכת העיכול.
השעווה שנמכרת לרוקחות אינה מיועדת לאכילה, אבל היא רכיב יסוד ברוקחות הטבעית. היא נועלת לחות ויוצרת שכבת הגנה על העור, ומאז ומתמיד השתמשו בה במשחות לעור יבש וסדוק, בשפתונים ובסבונים מוצקים, כמו המשחות הטבעיות שאנחנו מכינים כאן.
דבש גולמי הוא דבש שלא עבר פסטור ולא סינון עמוק. הוא נרדה מהכוורת ומסונן קלות כדי להוציא חלקיקים גדולים, וכך נשמרים בו האנזימים, גרגרי הפולן ונוגדי החמצון המקוריים.
דבש תעשייתי, זה שנמכר לרוב בבקבוקי לחיצה, עובר חימום בטמפרטורה גבוהה כדי למנוע התגבשות, וגם סינון עדין מאוד. החימום פוגע בחלק מהאנזימים ובגרגרי הפולן, ומה שנשאר קרוב יותר לממתיק.
ההבדל האמיתי בין השניים אינו בכמות הקלוריות אלא במרכיבים הפעילים שנשמרים בדבש הגולמי. זו גם הסיבה שכל המתכונים שבהמשך מבוססים על דבש גולמי.
ממש לא, ההפך. התגבשות היא תהליך טבעי לגמרי, שקורה כשהגלוקוז שבדבש נפרד מהמים ויוצר גבישים. הקצב תלוי בעיקר בסוג הצוף. דבש שיטה כמעט אינו מתגבש גם כשהוא גולמי, ודבש פרחי בר מתגבש מהר יחסית.
כדי להחזיר אותו למרקם נוזלי, הניחו את הצנצנת בקערה עם מים חמימים ולא רותחים, ותנו לו להתרכך לאט. חימום חזק פוגע בדיוק במה שרצינו לשמור.
שלוש תכונות שפועלות יחד.
ריכוז סוכר גבוה ולחות נמוכה. הסוכר שואב את המים מתוך תאי החיידקים בתהליך שנקרא אוסמוזה, ובעצם מייבש אותם.
חומציות טבעית. ה-pH של הדבש נמוך, כלומר הסביבה שלו חומצית, ורוב החיידקים אינם שורדים בה.
ייצור מי חמצן. הדבורים מוסיפות לדבש אנזים בשם גלוקוז אוקסידאז. כשהדבש בא במגע עם נוזלים הוא מייצר כמויות זעירות של מי חמצן, שהן חומר חיטוי מוכר.
זו הסיבה שדבש נשמר שנים בלי להתקלקל, וזו גם הסיבה שהוא היה במשך אלפי שנים החומר שמרחו על פצעים לפני שהיו תרופות.
הדרך הפשוטה היא כפית דבש גולמי שנאכלת לאט, כך שהוא מצפה את הגרון ומרגיע את תחושת הגירוי. מחקרים מצאו שדבש עשוי להקל על שיעול לילי אצל ילדים מעל גיל שנה. אפשרות אהובה נוספת היא כפית דבש בכוס מים חמימים, לא רותחים כדי לשמור על האנזימים, עם מיץ מחצי לימון סחוט.
במבט של הרפואה הסינית הדבש נחשב מזין ומלחלח, ולכן הוא מתיישב יפה עם יובש בגרון ועם שיעול יבש ומציק.
זו תרופת סבתא קלאסית, וכמו כל תרופת סבתא היא נשארת המלצה ביתית.
בשלושת המתכונים משתמשים בדבש גולמי ולא מחממים אותו בכלל, כי החום הוא בדיוק מה שפוגע במה שרצינו לשמור.
השום עשיר בתרכובות גופרית ובנוגדי חמצון, והתסיסה בדבש מרככת את החריפות שלו בלי לוותר עליהן. בתרופות הסבתא הוא הכוכב של עונת ההצטננויות, ונהוג להיעזר בו כשמרגישים שמשהו מתחיל, וגם כשכל הבית סביב כבר משתעל.
מה צריך
איך מכינים
קולפים את שיני השום ומועכים כל אחת קלות עם צד הסכין, רק כדי לסדוק אותה. השום צריך לשחרר נוזל, וזה מה שמתניע את התסיסה.
ממלאים את הצנצנת בשום עד החצי ולא יותר, ויוצקים דבש עד שהוא מכסה את השום לגמרי. משאירים רבע צנצנת ריק, כי התערובת עולה. מי שרוצה מוסיפה כפית חומץ תפוחים, שעוזרת לשמור על החומציות.
סוגרים את המכסה ברפיון ומניחים בארון חשוך, בטמפרטורת החדר. בשבועיים עד שלושה הראשונים פותחים את הצנצנת פעם ביום כדי לשחרר גזים, סוגרים והופכים אותה, כך שהדבש יעטוף את כל השום. בועות קטנות הן סימן טוב, ככה נראית תסיסה.
אחרי כחודש הדבש נעשה נוזלי יותר, השום מזהיב ומאבד את החריפות החדה שלו, וזה הסימן שהוא מוכן. ככל שממתינים יותר, הטעם מעמיק. חשוב שהשום יישאר מכוסה בדבש כל הזמן.
קינמון, פלפל שחור וצילי הם התבלינים המחממים הקלאסיים של החורף. במסורת העממית נהוג להיעזר בהם בימים של קור וגשם, בגרון מגרד ובתקופות שבהן מסתובבות הצטננויות ושפעות. הדבש הוא הבסיס שמרכך אותם והופך אותם לכף אחת נעימה.
מה צריך
איך מכינים
משתמשים בתבלינים יבשים בלבד. תבלין טרי מכניס לחות לצנצנת ועלול לגרום לעובש.
מערבבים את התבלינים אל תוך הדבש, סוגרים, ומהפכים את הצנצנת פעם ביום. בלי חימום ובלי בישול. אחרי שבוע הטעם כבר שם, ואחרי שבועיים הוא עמוק יותר.
בפעם הראשונה שהכנו אותו שמנו צילי ביד רחבה, והוא יצא חריף מדי. טעים, אבל לא כולם יכולים לקחת אותו ככה. הכמות שכתובה כאן מעודנת יותר. מי שאוהב חריף יעלה בהדרגה בפעם הבאה, ומי שרגיש יכול לוותר על הצילי לגמרי ולהישאר עם קינמון ופלפל שחור, וזה עדיין מתכון מצוין לחורף.
ואם בכל זאת יצא חריף מדי, לא זורקים. מוסיפים עוד דבש לצנצנת ומדללים, או ממיסים כפית בכוס מים חמימים ושותים לאט.
הכורכום ידוע בזכות הכורכומין שבו, שנחקר בהרחבה בהקשר של דלקת, ובמסורת נהוג להיעזר בו גם סביב מערכת העיכול והמעיים. הפלפל השחור נמצא שם כדי לשפר את הספיגה, וזו גם הסיבה שנוהגים לקחת אותו בבוקר על בטן ריקה.
מה צריך
איך מכינים
מגררים את שורש הכורכום הטרי במגררת דקה. אפשר לקלף ואפשר לא. מכניסים לצנצנת, מוסיפים את הפלפל השחור, ויוצקים דבש עד שהוא מכסה הכל.
הפלפל השחור אינו מקרי. יש בו רכיב בשם פיפרין, שמשפר משמעותית את הספיגה של הכורכומין שבכורכום, ולכן השניים תמיד הולכים יחד.
סוגרים, מהפכים את הצנצנת פעם ביום, ותוך כשבוע הכורכום משחרר את הנוזלים שלו והתערובת הופכת לסירופ חריף וזהוב.
כדאי לדעת, כורכום טרי צובע הכל. עדיף לגרר עם כפפות ועל קרש שלא אכפת לכם עליו.
כפית בבוקר על בטן ריקה, וזה נכון לשלושת המתכונים. בדבש השום אפשר גם שן שום אחת עם מעט מהדבש שסביבה.
בטן ריקה היא הזמן שבו הספיגה הכי טובה, אבל שום וצילי הם חומרים מחממים וחדים. מי שסובל מצרבת או מבטן רגישה, עדיף שייקח אותם אחרי ארוחה, או ימיס כפית בכוס מים חמימים במקום ישר מהכפית. אין בזה שום פגם, זה פשוט מתאים ליותר אנשים.
תינוקות מתחת לגיל שנה. אין לתת דבש בכלל, גם לא טעימה על האצבע, וזה נכון לכל מוצרי הכוורת שמכילים דבש ולשלושת המתכונים שכאן. ארגוני הבריאות בעולם, ובהם גם משרד הבריאות בישראל, מנחים כך משום שדבש עלול להכיל נבגים של חיידק בשם קלוסטרידיום בוטולינום. מערכת העיכול הבוגרת יודעת להתמודד איתם, אצל תינוקות היא עדיין לא בשלה, והנבגים עלולים לנבוט במעי, לייצר רעלן ולגרום למחלה נדירה אך קשה שנקראת בוטוליזם של ינקות.
אלרגיה לעקיצות דבורים או לאבקנים. פולן ומזון מלכות עלולים לעורר תגובה. מתחילים מכמות זעירה, ומי שידוע כאלרגי נמנע.
אסתמה. מזון מלכות אינו מומלץ.
סוכרת. דבש מעלה את הסוכר בדם כמו כל ממתיק, וזה נכון גם לדבש גולמי ולחלת דבש.
צרבת, רפלוקס וכיב קיבה. דבש השום ודבש התבלינים החריף עלולים להציק. לוקחים אחרי אוכל, מדוללים במים חמימים, או מוותרים.
הריון, הנקה ותרופות קבועות. במיוחד מדללי דם, כדאי להתייעץ לפני שמתחילים עם מזון מלכות או פרופוליס.
על העור. הדבש שבמזווה אינו מעוקר כמו הדבש הרפואי שמשמש בחבישות. על עור שלם הוא נהדר, אבל על פצע פתוח או כווייה פונים לרופא.
ובמתכון השום. השום חייב להישאר מכוסה בדבש כל הזמן. אם עולה ריח רע או מופיע עובש, זורקים ולא מתווכחים.
מוצרי הכוורת מלווים אותנו כמזון וכמסורת בית כבר אלפי שנים, ובעונה הזו הם חוזרים לשולחן. אם בא לכם להכיר אותם מקרוב ולבחור מה מתאים לשגרה שלכם, נשמח לשוחח ולהתאים יחד.
לשיחת ייעוץ ללא תשלום, וואטסאפ או חייגו 02-996-0456
שלכם, שאול ולילך 🌿
זוארץ רפואה מהטבע
התוכן בדף הזה הוא בגדר המלצה בלבד. הוא נועד להעשרה, להיכרות ולהקלה, ואינו מהווה אבחנה, טיפול או תחליף לייעוץ רפואי אישי. כל גוף הוא סיפור בפני עצמו, ולכן לפני שינוי משמעותי, ובמיוחד אם יש לכם רקע רפואי, היריון או טיפול תרופתי קבוע, כדאי להתייעץ עם הרופאה או הרופא שמלווים אתכם.
