מים שקטים זורמים בנחל בין צמחייה ירוקה

עצב הואגוס, SE ורפואה סינית, איך הם עובדים יחד

יש אנשים שמגיעים אלינו אחרי שנים של שיחות. הם יודעים להסביר בדיוק מה עבר עליהם, ובכל זאת הכתפיים עדיין למעלה, השינה קטועה, והלב מתחיל לדפוק מרעש של דלת. אחרים מגיעים עם התחושה ההפוכה, עייפות שלא עוברת, ניתוק, ימים שבהם קשה לקום ולהרגיש משהו. ויש מי שמגיעים אחרי אזעקות, מילואים או אובדן, וכל הגוף שלהם עדיין דרוך. הרבה פעמים מה שעובר עליהם קשור לעצב הואגוס, ולמה שקורה במערכת העצבים אחרי אירוע קשה.

במאמר הזה נסביר מה הקשר של עצב הואגוס לכל זה, מה למדנו מעבודה ב-SE, איך הרפואה הסינית רואה את אותם מצבים, ומה קורה אצלנו בטיפול שמשלב דיקור ו-SE. בסוף המאמר יש 7 תרגילים להרגעה שאפשר לעשות לבד.

מה זה עצב הואגוס, ולמה כולם מדברים עליו?

עצב הואגוס הוא העצב הארוך ביותר שיוצא מהמוח. הוא יוצא מגזע המוח, יורד דרך הצוואר, ומגיע לגרון, ללב, לריאות ולמערכת העיכול. בלטינית השם שלו פירושו "נודד", כי הוא עובר בכל כך הרבה מקומות בגוף.

הוא חלק מהמערכת שאחראית על המנוחה, העיכול וההתאוששות. כשהוא פעיל, הדופק מאט, הנשימה נרגעת, והעיכול עובד. יש בו גם פרט שפחות מכירים. רוב הסיבים שלו מעבירים מידע מהגוף אל המוח, כך שהגוף מדווח כל הזמן אם בטוח עכשיו. לכן כשמדברים היום על "הרגעת הואגוס", הכוונה היא בעיקר לעזור לגוף לעבור ממצב של דריכות למצב של ביטחון.

תרשים של עצב הואגוס, יוצא מגזע המוח, יורד בצוואר לגרון, ללב ולריאות ועד הקיבה והמעיים, עם ענף קטן לאוזן החיצונית
לחיצה על התרשים פותחת אותו בגודל מלא

מה אומרת התיאוריה הפוליווגאלית?

את התיאוריה הציג החוקר סטיבן פורג'ס בשנות התשעים. היא מתארת שלושה מצבים שהגוף עובר ביניהם, כמו סולם.

ביטחון וקשר. הנשימה רגועה, יש סקרנות, אפשר לצחוק, להקשיב ולהיות עם אנשים. פורג'ס קושר את המצב הזה לענף של הואגוס שמחובר לפנים, לקול ולשמיעה.

הילחם או ברח. כשהגוף מזהה סכנה, הוא מתכונן לפעולה. הלב דופק, השרירים נדרכים, קשה לשבת בשקט ולחשוב.

כיבוי. כשהסכנה גדולה מדי ואין לאן לברוח, הגוף יכול "לכבות". מרגישים קהות, ניתוק ועייפות כבדה.

חשוב לומר שחלק מהבסיס הביולוגי של התיאוריה עדיין שנוי במחלוקת בין חוקרים. אנחנו משתמשים בה כמפה קלינית. היא עוזרת למטופלים להבין שמה שקורה להם הוא תגובה של הגוף, ושאפשר לחזור ממנה למצב של ביטחון.

מה זה המקום הבטוח בגוף?

ב-SE מדברים על המקום הבטוח בגוף. זה הטווח שבו אנחנו יכולים להרגיש דברים קשים ועדיין להישאר נוכחים. כשאנחנו במקום הבטוח, אפשר לכעוס, לדאוג או להיות עצובים, ולחזור לאיזון.

מעליו נמצאת ההצפה, עם דופק מהיר, חוסר שקט, התקפי חרדה ומחשבות שלא נעצרות. ומתחתיו נמצאת הקפיאה, עם קהות, ניתוק וכבדות. אחרי אירוע קשה המקום הבטוח הרבה פעמים מצטמצם, ודברים קטנים מוציאים אותנו ממנו. חלק גדול מהעבודה שלנו הוא להרחיב אותו בהדרגה.

מה זה חוויה סומטית (SE), ומה למדנו מד"ר ג'ינה רוס?

SE, או חוויה סומטית, היא שיטה שפיתח פיטר לוין לעבודה עם טראומה דרך הגוף. שמים לב לתחושות. איפה מרגישים מתח, איפה יש מקום רגוע יותר, ומה קורה כשנותנים לגוף זמן. אין צורך לחזור שוב על כל הסיפור.

העבודה נעשית בצעדים קטנים מאוד. נוגעים רגע במשהו קשה, וחוזרים למקום שמרגיש בטוח. ככה הגוף משחרר בהדרגה את מה שנשאר תקוע, בקצב שלא מציף.

את SE הביאה לישראל ד"ר ג'ינה רוס, פסיכותרפיסטית ומדריכה בכירה בשיטה. היא ייסדה את המכון הבינלאומי לריפוי טראומה (ITI), שפועל בארצות הברית ובישראל, והייתה בין מייסדי המרכז הישראלי לטראומה בהרצוג בירושלים.

הרעיון שהיא הכי מזוהה איתו הוא שתי מערבולות. מערבולת הטראומה מושכת אותנו פנימה, אל הפחד, אל התמונות שחוזרות ואל התחושה שאין מוצא. מערבולת הריפוי היא כל מה שמחזק אותנו, אדם קרוב, מקום שנעים להיות בו, זיכרון טוב, תחושה נעימה בגוף. אצלה למדנו לבנות קודם את מערבולת הריפוי, ורק ממנה לגעת בקושי, ולחזור אליה.

רוס כתבה על זה בספר Beyond the Trauma Vortex into the Healing Vortex מ-2008, ולפניו בספר על התפקיד של התקשורת בריפוי פחד, טרור ואלימות. בעברית יצא הספר שלה "ממערבולת הטראומה לריפוי" בהוצאת אמציה, ובעבר מכרנו אותו גם אצלנו בקליניקה. היא מרחיבה את הרעיון גם לקהילות, למוסדות ולתקשורת, ולשאלה איך כל אחד מהם יכול להזין את מערבולת הריפוי.

שנינו למדנו SE בהכשרות שלה בישראל. בקורס המתקדם שלה למדנו לעומק את התיאוריה הפוליווגאלית של פורג'ס, וממנו הגיעה גם המפה של שלושת המצבים שתיארנו למעלה. ב-2014, בזמן צוק איתן, העברנו יחד איתה, בהתנדבות, סדנאות SE לצוותים הטיפוליים בגוש עציון ובדרום הר חברון.

מה מצא המחקר מירושלים?

ב-2017 התפרסם המחקר המבוקר הראשון על SE לפוסט טראומה. הוא נערך במרכז הרצוג בירושלים, וג'ינה רוס הייתה בין הכותבים. 63 אנשים עם פוסט טראומה חולקו באקראי לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה 15 מפגשי SE, והשנייה חיכתה בתור לטיפול. בקבוצת ה-SE התסמינים ירדו יותר, ובסוף הטיפול 44% מהמשתתפים בה כבר לא עמדו באבחנה של פוסט טראומה. השיפור נשמר גם במעקב. לקריאת המחקר

את המחקר הזה אנחנו מכירים מקרוב. בתקופה שבה הוא נערך עזרנו לג'ינה להביא אליו משתתפים.

לפי מחקר ישראלי ארצי שפורסם ב-2024, שיעור הפוסט טראומה המשוערת בישראל כמעט הוכפל כחודש אחרי 7 באוקטובר, מ-16.2% ל-29.8%. זה מה שאנחנו רואים גם בקליניקה.

איך הרפואה הסינית קוראת את אותם מצבים?

ברפואה הסינית מתארים את הקשר בין רגש לגוף כבר אלפי שנים. בקלאסיקה הסינית נאמר שפחד מוריד את הצ'י, ושבהלה מבלבלת אותו. זו תפיסה מסורתית, והיא מתארת בדיוק את מה שאנחנו רואים בחדר.

הצפה. כשאדם מוצף, אנחנו רואים הרבה פעמים חום בלב שהמים של הכליות לא מצליחים לקרר. הוא חסר שקט, ישן רע, הלב דופק, והמחשבות רצות.

קפיאה. פחד ממושך נתפס ברפואה הסינית כמשהו שמחליש את הכליות, במובן הסיני, ומוריד את האנרגיה למטה. מרגישים עייפות עמוקה, קור, חוסר כוח לקום.

תקיעות. כשהצ'י של הכבד לא זורם, יש מתח בכתפיים ובלסת, עצבנות, ולפעמים לחץ בחזה או בגרון. זה המצב של מי שמחזיקים הכול בפנים.

ההבנה הזו עוזרת לנו להתאים נקודות דיקור, צמחים ותזונה לכל מטופל. התרשים מסכם את שני הקצוות ואת מה שביניהם.

תרשים של שלושה מצבים. הצפה, שבתיאוריה הפוליווגאלית היא הילחם או ברח וברפואה הסינית אש בלב. המקום הבטוח, ביטחון וקשר. וקפיאה, כיבוי, ופחד שמוריד את הצ'י
לחיצה על התרשים פותחת אותו בגודל מלא

איך דיקור ו-SE עובדים יחד?

אצלנו SE ודיקור נעשים באותו טיפול, באותו חדר.

הדופק והלשון כמפה. עוד לפני שמדברים, הדופק והלשון נותנים לנו כיוון. דופק מהיר וצף מכוון יותר להצפה, ודופק עמוק וחלש מכוון יותר לקפיאה. זה מאפשר להתחיל לעבוד גם עם מי שעוד לא מוכנים לספר.

הדיקור מרגיע. כשהמחטים בפנים, הרבה מטופלים מרגישים איך הנשימה יורדת והגוף נעשה כבד ונעים. אצל הרבה מהם המקום הבטוח מתרחב, וקל יותר לשים לב לתחושות.

עבודת SE על המיטה. תוך כדי הדיקור אנחנו שואלים בשקט מה מרגישים עכשיו ואיפה בגוף. לא צריך לספר את הסיפור. מספיק לשים לב לחום בידיים או לנשימה.

האוזן והואגוס. באוזן החיצונית יש ענף של עצב הואגוס, ואנחנו עובדים הרבה עם נקודות הדיקור באוזן. סקירה מ-2023 של 78 ניסויים מבוקרים בגירוי האוזן, בדיקור, בלחיצה ובגירוי חשמלי עדין, מצאה ירידה בדופק ושינוי בשונות הדופק, מדד שקשור לפעילות הואגוס. איכות המחקרים עדיין בינונית, ואנחנו רואים בחדר כמה הנקודות האלה מרגיעות.

צמחים ותזונה כבסיס. בין המפגשים הגוף צריך תמיכה. אנחנו מתאימים צמחי מרפא סיניים לשינה שקטה יותר או לבוקר פחות לחוץ, ומדברים על אוכל חם וסדיר. את צמחי המרפא שלנו להרגעה אפשר לראות באתר, ואת ההתאמה עושים יחד.

איך מרגיעים את עצב הואגוס לבד?

הנה שבעה תרגילים שאנחנו נותנים למטופלים. לא צריך את כולם. בוחרים אחד או שניים שמרגישים נכון, ומתרגלים גם בימים טובים, כדי שהגוף יכיר אותם. בכל אחד מהם, אם זה מציף, עוצרים, מסתכלים על החדר ומרגישים את הרגליים על הרצפה.

כשיש הצפה, לב דופק ומחשבות רצות

נשיפה ארוכה. שואפים באף לספירה של ארבע, ונושפים לאט מהפה לספירה של שש או שמונה. מניסיוננו בקליניקה, הנשיפה הארוכה היא מה שמרגיע הכי מהר. מטא-אנליזה מ-2022 של 223 מחקרים מצאה שנשימה איטית מעלה את שונות הדופק. אם מסתחרר, חוזרים לנשימה רגילה.

זמזום. נושמים פנימה, ובנשיפה משמיעים "מממ" ארוך ונמוך, כמו זמזום של דבורה. מרגישים את הרטט בחזה ובגרון. אפשר לעשות את זה ברכב או במקלחת.

יד על החזה. מניחים יד אחת על החזה ויד אחת על הבטן, ומרגישים את החום של הידיים. אם לא נעים לגעת בחזה, אפשר להניח יד על הזרוע.

כשיש קפיאה, ניתוק או כבדות

התמצאות בחדר. מסובבים לאט את הראש ומסתכלים סביב. מוצאים שלושה דברים בצבע מסוים, או דבר אחד שנעים להסתכל עליו. ככה הגוף קולט שעכשיו, ברגע הזה, אנחנו כאן בחדר.

רגליים על הרצפה. יושבים, מורידים את הרגליים לרצפה, ולוחצים אותן בעדינות כלפי מטה. מרגישים את המשקל ואת הקרקע.

דחיפה בקיר. עומדים מול קיר, מניחים עליו את שתי הידיים ודוחפים כמה שניות, כאילו מזיזים אותו. משחררים ומרגישים את הידיים. התרגיל מחזיר תחושה של כוח לגוף.

לכל המצבים

לחיצה על נקודות. יין טאנג, בין הגבות. שן מן (HT7), בקפל שורש כף היד, בצד הזרת. ניי גואן (PC6), שלוש אצבעות מקפל שורש כף היד לכיוון המרפק, בין שני הגידים. לוחצים בעדינות כדקה ונושמים לאט. מטא-אנליזה מ-2015 מצאה שלחיצה על נקודות כאלה, בעיקר יין טאנג ושן מן, הקלה על חרדה לפני ניתוח או טיפול רפואי, יותר מלחיצה מדומה.

מתי כדאי לבוא לטיפול?

כשהתרגילים עוזרים לרגע, אבל הגוף חוזר שוב לדריכות או לכיבוי. כשהשינה לא חוזרת, כשרעש קטן מקפיץ, כשיש עייפות שלא עוברת, או כשמרגישים שהשיחות לבד לא מזיזות משהו בגוף. אפשר להתייעץ איתנו, ואפשר לבוא גם במקביל לטיפול שאתם כבר נמצאים בו.

אם המצב כבד מאוד, אם יש תחושת ייאוש או מחשבות לפגוע בעצמכם, חשוב לדבר עם מישהו עכשיו. אפשר להתקשר לער"ן, 1201, 24 שעות ביממה, או לקו החוסן הלאומי, ‎*5486. ובמצב חירום, 101.

טיפול SE ורפואה סינית בירושלים

הקליניקה שלנו נמצאת בירושלים. אנחנו משלבים דיקור סיני, עבודת SE, צמחי מרפא ותזונה, לפי מה שכל מטופל צריך. הקליניקה היא ספק רשמי של משרד הביטחון, ונפגעי איבה יכולים להגיש את הקבלות שלנו לביטוח לאומי ולקבל החזר לפי הזכאות שלהם.

שאלות נפוצות

איך מרגיעים את עצב הואגוס מהר?

הדרך המהירה ביותר שאנחנו מכירים היא נשיפה ארוכה, יותר ארוכה מהשאיפה, במשך דקה או שתיים. זמזום בנשיפה ויד על החזה עוזרים גם הם.

מה עוד אפשר לשלב ביומיום?

לצד התרגילים יש כמה דברים שאנחנו נותנים למטופלים לבית. ביום, Calm Day, התמצית שלנו לרוגע, מבוססת על הפורמולה הסינית הקלאסית סואן זאו רן טאנג, ומתאימה במיוחד למי שמרגישים אי שקט פנימי. פטריית הריישי נחשבת ברפואה הסינית מזינה את הלב ומרגיעה את הנפש, ואנחנו ממליצים עליה למי שהלחץ של היום ממשיך איתם אל הלילה. רעמת האריה מתאימה לימים שבהם הראש עמוס ומעורפל וקשה להתרכז. ולרגעים של לחץ יש הרחה מהבקבוק של השמן האתרי המרגיע, עם לבנדר, קמומיל, גרניום ומליסה, או טיפה של שמן הלבנדר בכף היד, ואפשר לשלב עם הנשיפה הארוכה. בהריון ובהנקה, ולילדים, מתייעצים איתנו לפני שמתחילים.

האם מים קרים עוזרים להרגיע?

יש אנשים שמרגישים שמים קרים על הפנים עוזרים להם לצאת מהצפה. זה יכול להתאים לרגע. אצל מי שנמצאים בקפיאה זה דווקא יכול להכביד.

מה ההבדל בין SE לטיפול בשיחה?

בטיפול בשיחה מדברים על מה שקרה ועל מה שמרגישים. ב-SE שמים לב לתחושות בגוף בזמן אמת, ונותנים לגוף לשחרר בקצב שלו. הרבה אנשים משלבים בין השניים.

האם SE משתלב עם דיקור?

כן, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים. הדיקור עוזר לגוף להירגע, ובמצב הזה קל יותר להרגיש תחושות בלי להיבהל.

האם דיקור כואב כשיש חרדה?

המחטים דקות מאוד, ורוב האנשים מרגישים רק עקצוץ קטן. אנחנו מתחילים בעדינות, עם מעט מחטים, ומסבירים כל שלב. אפשר לעצור בכל רגע.

כמה מפגשים צריך?

זה שונה מאדם לאדם. הרבה פעמים מתחילים בסדרה של כמה מפגשים, ובודקים יחד מה משתנה בשינה ובגוף.

צריך לספר את כל הסיפור?

לא. ב-SE אפשר לעבוד עם מה שמרגישים בגוף, גם בלי מילים.

מתאים גם לילדים?

כן. עם ילדים אנחנו עובדים בדרך מיוחדת, עם סיפורים, דימויים ומשחק דמיון, יחד עם לחיצות עדינות על נקודות. ככה הגוף של הילד לומד להירגע בשפה שמתאימה לו.

רוצים להתחיל?

נשמח לעזור. אפשר להתייעץ איתנו בוואטסאפ או בטלפון 02-996-0456.

שלכם, שאול ולילך 🌿
זוארץ רפואה מהטבע

מקורות

  1. Porges SW, על התיאוריה הפוליווגאלית. לקריאה
  2. Grossman 2023, Biological Psychology, על המחלוקת סביב הבסיס הביולוגי של התיאוריה. לקריאה
  3. Laborde et al. 2022, Neuroscience & Biobehavioral Reviews, נשימה איטית ושונות הדופק, מטא-אנליזה. לקריאה
  4. Brom et al. 2017, Journal of Traumatic Stress, SE לפוסט טראומה, ניסוי מבוקר במרכז הרצוג. לקריאה
  5. Levi-Belz et al. 2024, eClinicalMedicine, פוסט טראומה, דיכאון וחרדה בישראל אחרי 7 באוקטובר. לקריאה
  6. Hua et al. 2023, Frontiers in Neuroscience, השפעת גירוי האוזן על הלב, סקירה ומטא-אנליזה. לקריאה
  7. Au et al. 2015, Acupuncture in Medicine, לחיצה על נקודות וחרדה, סקירה ומטא-אנליזה. לקריאה
  8. ראיון עם ד"ר ג'ינה רוס, JNS. לקריאה

התוכן במאמר הזה הוא בגדר המלצה בלבד. הוא נועד להעשרה, להיכרות ולהקלה, ואינו מהווה אבחנה, טיפול או תחליף לייעוץ רפואי אישי. כל גוף הוא סיפור בפני עצמו, ולכן לפני שינוי משמעותי, ובמיוחד אם יש לכם רקע רפואי, היריון או טיפול תרופתי קבוע, אפשר להתייעץ איתנו.